הכנס הישראלי הראשון לחקר משבר האקלים במדעי הרוח והחברה מבקש לקדם את מרכזיותו של משבר האקלים כמושא מחקר אקדמי בישראל, ובתוך כך לתרום גם להגברת המודעות לעוצמת המשבר בתוך האקדמיה ומחוצה לה. זאת, מתוך ההבנה שחקר משבר האקלים אינו מוגבל עוד לגבולות מדעי הטבע והחיים, ומחייב דיון בהיבטים אתיים, פוליטיים, תרבותיים, חברתיים, כלכליים, אמנותיים, היסטוריים ועוד. הכנס מדגיש את הצורך הדחוף שמדעי הרוח והחברה, המתמחים בלימוד של חברות אנושיות, יגבירו את מעורבותם בדיון על משבר האקלים והשלכותיו, וקידומו של מחקר כזה בישראל, ועל ישראל והאזור.
הכנס מציע במה למחקרים בתחומים הרלוונטיים שעשויים לקדם את הבנתנו לגבי השפעות המשבר על חברות אנושיות, המכשולים האפיסטמולוגיים, הפוליטיים והתרבותיים המונעים מאתנו התמודדות אפקטיבית, והאפשרויות הפתוחות בפני האנושות להתמודדות עם משבר האקלים.
במסגרת השולחן העגול נדון בין השאר בשאלות: כיצד הדיסציפלינות השונות מתייחסות וחוקרות את משבר האקלים? מדוע יש בישראל יחסית מיעוט מחקרים בנושא? מהי התרומה של מדעי הרוח והחברה להבנת המשבר והתמודדות איתו? וכיצד ניתן להגביר את המודעות, בקרב אנשי האקדמיה ומקבלי ההחלטות, למשמעויות החברתיות והתרבותיות של משבר האקלים?
מנחה: ד״ר לירון שני, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
פרופ׳ אופירה אילון
פרופ׳ רות רונן
החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ׳ יוסף ג'בארין
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון.
פרופ׳ דני רבינוביץ'
החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ומכון ערבה ללימודי הסביבה.
פרופ׳ רוני אלנבלום ז״ל היה מבכירי חוקרי האקלים במדעי החברה והרוח והיה אמור להיות גם אחד הדוברים המרכזים בכנס.
מותו הפתאומי כמה שבועות לפני הכנס הוביל את מארגני הכנס להחליט להקדיש את הכנס כולו לזכרו וכן לקיים מושב מיוחד לזכרו וברוחו.
אלנבלום היה פרופסור בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הוא המתמחה בחקר הערים ההיסטוריות, בתקופה הצלבנית ובהיסטוריה סביבתית אקלימית.
על אישיותו ומחקריו של אלנבלום ידברו חבריו ועמיתיו: פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ופרופ' גדעון אבני מהחוג לארכאולוגיה והמזרח הקרוב הקדום באוניברסיטה העברית.
מיד לאחר מכן נשדר חלקים מהרצאתו של אלנבלום, אשר מציגה את התיזה המרכזית שלו במחקריו על שינוי האקלים: "שבריריות האקלים וההיסטוריה״ (אוקטובר 2020, 16 דקות).
המשך המושב מכיל את ההרצאות של המושב שרוני אלנבלום עצמו ארגן לכנס ויעסקו בקשרים סיבתיים אפשריים המתקיימים בין משברי אקלים, משברי מזון ותנועות הגירה ובניסיונות לבלום גלים כאלה באמצעות מחסומים מנהליים ופיזיים. משתתפים:
גדעון שלח-לביא – פרופ׳ לארכיאולוגיה ומזרח אסיה בחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
בנימין איזק – פרופ׳ אמריטוס בחוג ללימודים קלאסיים וחתן פרס ישראל לשנת תשס"ח 2008 בחקר ההיסטוריה הכללית.
טל אולוס – דוקטורנטית במחלקה לגאוגרפיה ובבית הספר המתקדם ללימודי סביבה באוניברסיטה העברית.
יו"ר: און ברק, החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב.
מנחה: איתי גרינשפן, בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים.
דב חנין
משפטן, ח״כ לשעבר ובעל דוקטורט במדע המדינה. היה חבר כנסת במשך כ-13 שנים (2006-2019) מטעם מפלגת חד״ש והרשימה המשותפת. במהלך כהונתו בכנסת כיהן חנין, בין השאר, כיו״ר שותף של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת והתבלט בהעברת חוקים וליווי מאבקים בסוגיות חברתיות וסביבתיות, קודם לכן כיהן כיו״ר ארגון ״חיים וסביבה״, ארגון הגג של התנועה הסביבתית בישראל, ופרסם וערך מספר ספרים על קשרי סביבה וחברה. כיום מוביל דב חנין את תכנית ״שינוי כיוון״ בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ת״א, המציעה התמודדות ישראלית עם משבר האקלים.
אלון טל
משפטן, פעיל סביבתי ופרופסור בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, המתמחה בחקר סוגיות של מדיניות סביבתית, היסטוריה סביבתית, דמוגרפיה, משפט סביבתי, מדבור ועוד. טל ייסד מספר ארגונים סביבתיים לרבות ״אדם טבע ודין״, מכון הערבה ללימודי הסביבה וצפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה. בין ספריו ניתן למנות את ״הסביבה בישראל״, ״כל עצי היער״ ו״הארץ מלאה״. טל הוא ממייסדי ״התנועה הירוקה״ וכיום מכהן גם כסגן יו״ר קק״ל.
מנחה: רמי קפלן, החוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב.
פרופ׳ (אמריטוס) וויליאם ריס, ממציא המושג ״טביעת–רגל אקולוגית״, הוא כלכלן אקולוגי ואחד האנליסטים המובילים בעולם של המעבר לציוויליזציה בת קיימא. בהרצאתו הוא ידבר על מה שבעיניו הוא מוקד הבעייה, ״התפשטות–היתר האנושית״ (human overshoot), שמשבר האקלים ומגיפת הקורונה הם שניים מתסמיניה. בהשתלבותם, הסימפטומים של התפשטות–היתר עלולים לגרום להתמוטטות הציוויליזציה האנושית מוקדם יותר ממה שנהוג לחשוב.
פרופ׳ און ברק, החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב.
ד״ר שולה גולדן, החוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב.
ד״ר איתי גרינשפן, בית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, האוניברסיטה העברית בירושלים.
ד״ר אבנר וישניצר, החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב.
ד״ר נעמה טשנר, המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
ד״ר מיה נגב, ביה"ס לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה.
עו״ד אמירה עראף, המרכז לצדק סביבתי באגודת הגליל.
ד״ר ערן צין, הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
ד״ר רמי קפלן, החוגים לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולימודי עבודה, אוניברסיטת תל אביב.
עו״ד אמנון קרן, הקליניקה לצדק סביבתי ולהגנה על זכויות בעלי החיים, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב.
ד״ר לירון שני, המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
אוצר התערוכה האמנותית: ד״ר ליאור זלמנסון, הפקולטה לניהול, אוניברסיטת תל אביב.
כחלק מתהליך הלמידה והתיעוד של המחקר אודות משבר האקלים בישראל ובשכנותיה למזרח התיכון, יזמנו מהלך לתיעוד של המחקר שנערך עד כה בנושא על ישראל ועל ידי חוקרים ישראלים.
לשם כך, נסקרו מאגרי מידע, דוחות ופרסומים שקובצו להלן למאגר מידע בנושא פרספקטיבות מחקריות מתחומי הדעת השונים במדעי החברה והרוח על משבר האקלים.
המאגר להלן הוא התחלה של איסוף נתונים אלה.